ב אדר א

רַבֵּינוּ הַגָּדוֹל - הַזָּקֵן - סִידֵּר לִפְנֵי אנ״ש (אֲנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ) הָעֲבוֹדָה בְּמוֹחַ וּלְחַפֵּשׂ אֶת הָאֶמֶת, לְבַקֵּר כָּל תְּנוּעָה, שֶׁתִּהְיֶה רַק כְּפִי הָאֱמֶת וּבָאָה ע״י (עַל יְדֵי) עֲבוֹדָה.

וַעֲבוֹדָה זוֹ אֵינָהּ כְּמוֹ שֶׁטּוֹעִים בְּזֶה טָעוּת גָּמוּר לַחְשׁוֹב שֶׁצָּרִיך לְפָרֵק הָרִים וּלְשַׁבֵּר סְלָעִים, אִיבּעֶרקעֶרעֶן דִי וועֶלט. הָאֱמֶת הַגָּמוּר הוּא, אֲשֶׁר כָּל עֲבוֹדָה וּפוֹעַל, אֵיזֶה שֶׁיִּהְיוּ, בְּכַוָּונָה אֲמִיתִּית דַּי וּמַסְפִּיק: אַ בְּרָכָה בְּכַוָּונָה, דעֶם וואָרט אִין דאַוונעֶן כִּדְבָעִי בַּהֲכָנַת הַלֵּב וּבִידִיעָה לִפְנֵי מִי אַתָּה עוֹמֵד, אַ פָּסוּק חוּמָשׁ בִּידִיעָה שֶׁהוּא דְבַר ה׳, אַ פָּסוּק תְּהִלִּים, וּמִּדָה טוֹבָה לְקָרֵב לִבּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ בְּאַהֲבָה וְחִבָּה.

אֱמֶת הַדָּבָר, אֲשֶׁר בִּכְדֵי לְהַגִּיעַ לָזֶה צְרִיכִים יְגִיעַת רַבָּה וַעֲצוּמָה, פָּשׁוּט לעֶרנעֶן אַ רִבּוּי אוּן פאַרשְׁטֵיין - כָּל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ - וְאָז ה׳ בְּעֶזְרוֹ שֶׁיִּהְיֶ׳(ה) כְּפִי הָאֱמֶת.

ב אדר שני

הַבְּרָכָה צְרִיכָה לְאֵיזֶה דָבָר שֶׁתֵּאָחֵז בּוֹ, וּכְמוֹ הַמָּטָר עַל שָׂדֶה חֲרוּשָׁה וּזְרוּעָה, אוֹ הַיּוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ עַל תְּבוּאַת הַשָּׂדֶה וְהַכֶּרֶם. אֲבָל בִּשְׂדֵה בוּר לֹא חֲרוּשָׁה וְלֹא זְרוּעָה, אֵין הַמָּטָר יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ מְבִיאִים תּוֹעֶלֶת.