מִמַּאֲמָרֵי רַבֵּינוּ הַזָּקֵן בִּשְׁנַת תקנ״ה בְּליאָזנאָ: שְׂכַר מִצְוָה מִצְוָה, הַמִּצְוָה בְּעֶצֶם עַצְמוּתָהּ הִיא הַשְּׂכַר וְהִתְגַלּוּת הָעַצְמוּת תִּהְיֶ׳(ה) לֶעָתִיד, אֲבָל זֶהוּ הַקֶּרֶן קַיֶּימֶת שֶׁל הַמִּצְוָה, אָמְנָם פֵּירוֹתֶי׳(הָ) אָדָם אוֹכֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהוּא בְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה בְּעִנְיָנָהּ, דְכַאֲשֶׁר צָרִיךְ לְאוֹתוֹ דָבָר הוּא נַעֲנֶה.