הלכות תרומות פרק יד
א) חמישים תאנות שחורות וחמישים לבנות, שנפלה לתוכן תאנה אחת של תרומה -- הייתה לבנה, השחורות מותרות והלבנות מדומעות; הייתה שחורה, השחורות מדומעות, והלבנות מותרות. ואם אין ידוע אם שחורה הייתה, אם לבנה -- עולה באחד ומאה מן הכול; ידע מה הייתה אחר שנפלה, ושכח -- הרי כולן מדומע.
ב) וכן עיגולי דבילה ומלבנים של דבילה, שנפל עיגול או מלבן של תרומה לתוכן, ואין ידוע אם מלבן היה או עיגול -- הרי העיגולין מצטרפין למלבנים, ותעלה תרומה באחד ומאה מן הכול.
ג) עיגולי דבילה גדולים וקטנים, שנפל עיגול דבילה לתוכן, ואין ידוע אם גדול אם קטן -- הרי הן מעלין בין במניין בין במשקל. כיצד, נפל עיגול למאה עיגולין גדולים וקטנים -- הריני אומר קטן נפל, ומגביה אחד קטן.
ד) נפל עיגול לתוך ארבעים עיגול, מהן עשרים עיגול משקל כל אחד ארבע ליטרין, והאחד ועשרים משקל כל אחד ליטרה -- הואיל ומשקל הכול מאה ליטרין ואחד, הריני אומר קטן נפל, ומגביה אחד מן הקטנים. [ג] והקמח והסולת אינן מצטרפין להעלות את התרומה.
ה) [ד] סאה חיטים של תרומה, שנפלה על פי המגורה של חיטים -- אין משערין אותה במאה ואחד: שאין משערין אלא אם נבללה תרומה עם החולין, או אם אין ידוע באיזה מקום נפלה התרומה. וכיצד יעשה, רואין את התרומה כאילו היא חיטים על גבי שעורים -- ומפריש התרומה עצמה שנפלה על פי המגורה עם מעט מן החולין שנפלה עליהם, כמי שמאסף חיטים מעל גבי שעורים.
ו) [ה] שתי קופות או שתי מגורות, שנפלה תרומה לתוך אחת מהן ונבללה, ואין ידוע לאיזו מהן נפלה -- אם היו שתי המגורות בבית אחד, הרי אלו מצטרפות, ותעלה באחד ומאה מן הכול, כאילו היו שתיהן מגורה אחת; והקופות מצטרפות, ואפילו הייתה קופה בבית זה וקופה בחצר אחרת -- לפי שקרוב הדבר לקבץ שתיהן בבית אחד. אבל אם היו שתי הקופות בשתי עיירות, אין מצטרפות.
ז) [ו] וכיצד מעלה סאה שנפלה -- אם רצה להעלותה מאחת משתיהן, מעלה; ואם רצה להעלות חצייה מזו וחצייה מזו, מעלה.
ח) כדים מלאים תאנים של חולין, שדרס ליטרה תאנים של תרומה בפי כד אחת מהן, ואין ידוע איזו היא -- אם היו שם מאה כד וכד, הרי זו תעלה; ולוקח כד אחת מהם ומוכרה לכוהן חוץ מדמי אותה ליטרה, והשאר מותרין. ואם היו פחות ממאה -- הפומין כולן מדומע, והשוליים מותרין. [ז] וכן אם דרסה על פי כוורת, או על פי עיגול, ואין ידוע אי זה הוא.
ט) דרסה על פי עיגול, ואין ידוע אם בצפונו או בדרומו, ולא איזה עיגול הוא -- רואין אותן כאילו הם פרודות, ותעלה לפי המשקל -- אם יש בכל העיגולין מאה ליטרין, תעלה: והוא שיש בכל עיגול מהן יתר על שני ליטרין, כדי שתיבטל התרומה ברוב -- שספק התרומה בטיל ברוב החולין.
י) [ח] התרומה -- ודאיה, אוסר במאה. וספקה, אוסר בחמישים; ואין לה היתר אלא ברוב: ואם הייתה ביותר מחמישים, אינה צריכה רוב. כיצד, תאנה אחת תרומה שנפלה לתשעה ותשעים, והרי המאה קיימין -- הכול אסור לזרים, כמו שביארנו.
יא) [ט] נפלה אחת לחמישים, ואבדה אחת מן הכול -- שמא אחת מן החולין היא שאבדה, או האחת שנפלה היא שאבדה -- הרי אלו אסורות עד שירבה עליהן חולין ממקום אחר, ויוסיף עליהן חמישים תאנים ואחת יותר הכול; ואם נפלה אחת של תרומה לתוך אחת וחמישים, ואבדה אחת מן הכול -- הותרו השאר לזרים.
יב) [י] סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה ממעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו, או למעשר שני והקדש, ונדמע הכול -- אם למעשר ראשון נפלה, יקרא שם לתרומת מעשר; ויימכר הכול לכוהנים, חוץ מדמי תרומה שנפלה ומדמי תרומת מעשר שבו. ואם למעשר שני והקדש נפלה, הרי אלו ייפדו; ויימכרו לכוהן, חוץ מדמי תרומה.
יג) [יא] סאה תרומה טמאה שנפלה לפחות ממאה חולין, או מעשר ראשון, או מעשר שני, או הקדש, בין טהורים בין טמאים -- הואיל ונדמע הכול בתרומה טמאה שאסורה באכילה לכול, הרי הכול אסור לעולם; ומניחין אותן, עד שירקבו.
יד) במה דברים אמורים, בדבר שאין דרכו להיאכל חי. אבל בדבר שדרכו להיאכל חי, לא יניחן -- שמא ייתקל בהן, וייאכל מהן; אלא ידליק הכול, כדרך שמדליקין תרומה טמאה.
טו) [יב] סאה תרומה טהורה, שנפלה לפחות ממאה חולין טמאין -- יימכר הכול לכוהנים, חוץ מדמי תרומה. והכוהן אוכל מדומע זה קליות, או ילוש אותו במי פירות שאינן מכשירין -- כדי שלא תיטמא התרומה מן החולין הטמאין; או ילוש מדומע זה פחות פחות מכביצה -- שאין אוכל טמא מטמא אוכל אחר, עד שיהיה כביצה; או יתחלק מדומע זה פחות מכביצה בכל עיסה, כדי שלא תיטמא התרומה שבו.
טז) [יג] סאה תרומה טמאה, שנפלה למאה חולין טהורין, וכן סאה תרומה טהורה, שנפלה למאה חולין טמאין -- תעלה באחד ומאה; ותיאכל קליות, או תילוש במי פירות, או פחות פחות מכביצה -- שאין הסאה שנפלה, היא הסאה עצמה שעלתה.
יז) [יד] סאה תרומה טמאה, שנפלה למאה סאה של תרומה טהורה -- בטלה במיעוטה, ואוכלין הכול כטהורה; ואם נפלה לפחות ממאה -- יניח הכול עד שירקב.
יח) [טו] שתי קופות שנפלה סאה של תרומה לתוך אחת מהן, ונודע לאיזו מהן נפלה, ואחר כך נפלה סאה שנייה, ואין ידוע לאיזו מהן נפלה -- אומרים למקום שנפלה ראשונה, נפלה שנייה: לפי שתולין את הקלקלה במקולקל.
יט) נפלה סאה ראשונה לתוך אחת מהן, ואין ידוע לאיזו מהן נפלה, ואחר כך נפלה סאה שנייה, וידע לאיזו מהן נפלה -- אין אומרים למקום שנפלה שנייה נפלה ראשונה, אלא שתיהן מקולקלות.
כ) [טז] היו שתי קופות, אחת טמאה ואחת טהורה, ונפלה סאה של תרומה לאחת מהן, ואין ידוע איזו היא -- אומרין לתוך הטמאה נפלה.
כא) [יז] שתי קופות, אחת של תרומה טהורה ואחת של חולין טמאין, נפלה סאה תרומה טהורה לתוך אחת מהן -- אומרין לתוך של תרומה נפלה, והחולין ייאכלו בטהרה כתרומה.
כב) [יח] נפלה סאה תרומה טמאה לתוך אחת מהן -- אומרין לתוך של תרומה נפלה, והחולין ייאכלו קליות [יט] או יילושו במי פירות.
כג) [כ] שתי קופות, אחת של תרומה טמאה ואחת של חולין טהורין, ונפלה סאה של תרומה טהורה לתוך אחת מהן -- אומרין לתוך של תרומה נפלה, והחולין ייאכלו קליות. [כא] נפלה סאה של תרומה טמאה לתוך אחת מהן, שתיהן אסורות -- שספק תרומה טמאה אסור, וספק המדומע מותר: מפני שאיסור תרומה טמאה מן התורה, ואיסור המדומע מדבריהם -- על העיקרים שביארנו בהלכות איסורי מאכלות.