הלכות קידוש החודש פרק יב
א) מהלך השמש האמצעי ביום אחד שהוא ארבע ועשרים שעות, תשעה וחמישים חלקים ושמונה שנייות -- סימנם נ"ט ח'. נמצא מהלכה בעשרה ימים, תשע מעלות ואחד וחמישים חלקים ושלוש ועשרים שנייות -- סימנם ט' נ"א כ"ג. ונמצא מהלכה במאה יום, שמנה ותשעים מעלות ושלושה ושלושים חלקים ושלוש וחמישים שנייות -- סימנם צ"ח ל"ג נ"ג. ונמצא שארית מהלכה באלף יום, אחר שתשליך כל שלוש מאות ושישים מעלות כמו שביארנו, מאתיים וחמש ושישים מעלות ושמונה ושלושים חלקים וחמישים שנייות -- סימנם רס"ה ל"ח נ'.
ב) ונמצא שארית מהלכה בעשרת אלפים יום, מאה שש ושלושים מעלות ושמונה ועשרים חלקים ועשרים שנייות -- סימנם קל"ו כ"ח כ'.
ג) ועל הדרך הזה, תכפול ותוציא מהלכה לכל מניין שתרצה; וכן אם תרצה לעשות סימנין ידועים אצלך למהלכה לשני ימים, ולשלושה, ולארבעה, עד עשרה -- תעשה.
ד) וכן אם תרצה להיות לך סימנין ידועים מוכנין למהלכה לעשרים יום, ולשלושים, ולארבעים, עד מאה -- תעשה; ודבר גלוי הוא וידוע, מאחר שידעת מהלך יום אחד.
ה) וראוי הוא להיות מוכן וידוע אצלך, מהלך אמצע השמש לתשעה ועשרים יום; ולשלוש מאות וארבעה וחמישים יום, שהם ימי שנת הלבנה בזמן שחודשיה כסדרם -- והיא הנקראת שנה סדורה: שבזמן שיהיו לך אמצעייות אלו מוכנין, יהיה החשבון קל עליך לראיית הירח, לפי שתשעה ועשרים יום גמורים מליל הראייה עד ליל הראייה של חודש הבא; וכן בכל חודש וחודש אין פחות מתשעה ועשרים יום ולא יותר, שאין חפצנו בכל אלו החשבונות אלא לדעת הראייה בלבד.
ו) וכן מליל הראייה של חודש זה עד ליל הראייה לאותו החודש לשנה הבאה, שנה סדורה או שנה ויום אחד; וכן בכל שנה ושנה. ומהלך השמש האמצעי לתשעה ועשרים יום, שמונה ועשרים מעלות וחמישה ושלושים חלקים ושנייה אחת -- סימנן כ"ח ל"ה א'; ומהלכה לשנה סדורה, שלוש מאות ושמונה וארבעים מעלות וחמישה וחמישים חלקים וחמש עשרה שנייות -- סימנן שמ"ח נ"ה ט"ו.
ז) [ב] נקודה אחת יש בגלגל השמש, וכן בשאר גלגלי השבעה כוכבים, בעת שיהיה הכוכב בה, יהיה גבוה מעל הארץ כל מאודו; ואותה הנקודה של גלגל השמש ושאר הכוכבים חוץ מן הירח, סובבת בשווה, ומהלכה בכל שבעים שנה בקירוב, מעלה אחת. ונקודה זו, היא הנקראת גובה.
ח) גובה השמש -- מהלכו בכל עשרה ימים, שנייה אחת וחצי שנייה, שהיא שלושים שלישייות; נמצא מהלכו במאה יום, חמש עשרה שנייות, ומהלכו באלף יום, שני חלקים ושלושים שנייות; ומהלכו בעשרת אלפים יום, חמישה ועשרים חלקים. ונמצא מהלכו לתשעה ועשרים יום, ארבע שנייות; ומהלכו בשנה סדורה, שלוש וחמישים שנייות.
ט) כבר אמרנו שהעיקר שממנו ההתחלה בחשבון זה, הוא מתחילת ליל חמישי שיומו שלישי לחודש ניסן משנת שמונה ושלושים ותשע מאות וארבעת אלפים ליצירה. ומקום השמש במהלכה האמצעי היה בעיקר הזה, בשבע מעלות ושלושה חלקים ושניים ושלושים שנייות ממזל טלה -- סימנן ז' ג' ל"ב; ומקום גובה השמש היה בעיקר זה, בשש ועשרים מעלות וחמישה וארבעים חלקים ושמונה שנייות ממזל תאומים -- סימנם כ"ו מ"ה ח'.
י) כשתרצה לידע מקום השמש במהלכה האמצעי כל זמן שתרצה, תיקח מניין הימים שמתחילת יום העיקר עד היום שתרצה, ותוציא מהלכה האמצעי באותם הימים מן הסימנין שהודענו; ותוסיף הכול על העיקר, ותקבץ כל מין עם מינו. והיוצא, הוא מקום השמש במהלכה האמצעי לאותו היום.
יא) כיצד, הרי שרצינו לידע מקום השמש האמצעי בתחילת ליל שבת שיומו ארבעה עשר יום לחודש תמוז משנה זו, שהיא שנת העיקר -- מצאנו מניין הימים מיום העיקר עד תחילת יום זה שאנו רוצים לידע מקום השמש בו, מאה יום; לקחנו אמצע מהלכה למאה יום, שהוא צ"ח ל"ג נ"ג, והוספנו על העיקר, שהוא ז' ג' ל"ב. יצא מן החשבון, מאה וחמש מעלות ושבעה ושלושים חלקים וחמש ועשרים שנייות -- סימנן ק"ה ל"ז כ"ה; ונמצא מקומה במהלך אמצעי בתחילת ליל זה, במזל סרטן בחמש עשרה מעלות בו ושבעה ושלושים חלקים ממעלת שש עשרה.
יב) והאמצע שייצא בחשבון זה, פעמים יהיה בתחילת הלילה בשווה, או קודם שקיעת החמה בשעה, או אחר שקיעת החמה בשעה; ודבר זה לא תחוש לו בשמש בחשבון הראייה, שהרי אנו משלימים קירוב זה כשנחשב לאמצע הירח.
יג) ועל הדרך הזאת תעשה תמיד לכל עת שתרצה, ואפילו אחר אלף שנים -- שתקבץ כל השארית ותוסיף על העיקר, ייצא לך המקום האמצעי; וכן תעשה באמצע הירח, ובאמצע כל כוכב וכוכב -- מאחר שתדע מהלכו ביום אחד כמה הוא, ותדע העיקר שממנו תתחיל, ותקבץ מהלכו לכל השנים והימים שתרצה ותוסיף על העיקר, וייצא לך מקומו במהלך אמצעי. וכן תעשה בגובה השמש -- תוסיף מהלכו באותם הימים או השניים על העיקר, ייצא לך מקום גובה השמש לאותו היום שתרצה.
יד) וכן אם תרצה לעשות לך עיקר אחר שתתחיל ממנו חוץ מעיקר זה שהתחלנו ממנו בשנה זו, כדי שיהיה אותו עיקר בתחילת שנת מחזור ידוע, או בתחילת מאה מן המאות -- הרשות בידך. ואם תרצה להיות העיקר שתתחיל ממנו משנים שעברו קודם עיקר זה, או לאחר כמה שנים מעיקר זה -- הדרך ידועה.
טו) כיצד היא הדרך, כבר ידעת מהלך השמש לשנה סדורה, ומהלכה לתשעה ועשרים יום, ומהלכה ליום אחד. ודבר ידוע שהשנה שחודשיה שלמים, היא יתרה על הסדורה יום אחד; והשנה שחודשיה חסרין, היא חסרה מן הסדורה יום אחד. והשנה המעוברת, אם היו חודשיה כסדרם, תהיה יתרה על השנה הסדורה שלושים יום; ואם היו חודשיה שלמים, היא יתרה על הסדורה אחד ושלושים יום; ואם היו חודשיה חסרין, היא יתרה על הסדורה תשעה ועשרים יום.
טז) ומאחר שכל הדברים האלו ידועים, תוציא מהלך אמצע השמש לכל השנים והימים שתרצה, ותוסיף על העיקר שעשינו, ייצא לך אמצעה ליום שתרצה משנים הבאות, ותעשה אותו היום עיקר; או תגרע האמצע שהוצאת מן העיקר שעשינו, וייצא לך העיקר ליום שתרצה משנים שעברו, ותעשה אותו אמצע עיקר. וכזה תעשה באמצע הירח ושאר הכוכבים, אם יהיו ידועים לך. וכבר נתבאר לך מכלל דברינו, שכשם שתדע אמצע השמש לכל יום שתרצה מימים הבאים, כך תדע אמצעה לכל יום שתרצה מימים שעברו.
הלכות קידוש החודש פרק יג
א) אם תרצה לידע מקום השמש האמיתי בכל יום שתרצה, תוציא תחילה מקומה האמצעי לאותו היום על הדרך שביארנו; ותוציא מקום גובה השמש, ותגרע מקום גובה השמש ממקום השמש האמצעי. והנשאר, הוא הנקרא מסלול השמש.
ב) ותראה כמה מעלות הוא מסלול השמש, אם יהיה המסלול פחות ממאה ושמונים מעלות, תגרע מנת המסלול ממקום השמש האמצעי; ואם יהיה המסלול יותר על מאה ושמונים מעלות עד שלוש מאות ושישים, תוסיף מנת המסלול על מקום השמש האמצעי. ומה שיהיה אחר שתוסיף עליו או תגרע ממנו, הוא המקום האמיתי.
ג) ודע שאם יהיה המסלול מאה ושמונים בשווה, או שלוש מאות ושישים בשווה, אין לו מנה, אלא יהיה המקום האמצעי הוא המקום האמיתי. [ד] וכמה היא מנת המסלול, אם יהיה המסלול עשר מעלות, תהיה מנתו עשרים חלקים; ואם יהיה עשרים מעלות, תהיה מנתו ארבעים חלקים; ואם יהיה שלושים מעלות, תהיה מנתו שמונה וחמישים חלקים; ואם יהיה ארבעים מעלות, תהיה מנתו מעלה אחת וחמישה עשר חלקים; ואם יהיה חמישים מעלות, תהיה מנתו מעלה אחת ותשעה ועשרים חלקים; ואם יהיה שישים מעלות, תהיה מנתו מעלה אחת ואחד וארבעים חלקים; ואם יהיה שבעים מעלות, תהיה מנתו מעלה אחת ואחד וחמישים חלקים; ואם יהיה שמונים מעלות, תהיה מנתו מעלה אחת ושבעה וחמישים חלקים; ואם יהיה תשעים מעלות, תהיה מנתו מעלה אחת ותשעה וחמישים חלקים; ואם יהיה מאה מעלות, תהיה מנתו מעלה אחת ושמונה וחמישים חלקים; ואם יהיה מאה ועשר, תהיה מנתו מעלה אחת ושלושה וחמישים חלקים; ואם יהיה מאה ועשרים, תהיה מנתו מעלה אחת וחמישה וארבעים חלקים; ואם יהיה מאה ושלושים, תהיה מנתו מעלה אחת ושלושה ושלושים חלקים; ואם יהיה מאה וארבעים, תהיה מנתו מעלה אחת ותשעה עשר חלקים; ואם יהיה מאה וחמישים, תהיה מנתו מעלה אחת וחלק אחד; ואם יהיה מאה ושישים, תהיה מנתו שניים וארבעים חלקים; ואם יהיה מאה ושבעים, תהיה מנתו אחד ועשרים חלקים; ואם יהיה מאה ושמונים בשווה, אין לו מנה כמו שביארנו, אלא מקום השמש האמצעי, הוא מקומה האמיתי.
ד) [ה] היה המסלול יותר על מאה ושמונים מעלות, תגרע אותו משלוש מאות ושישים מעלות, ותדע מנתו. כיצד, הרי שהיה המסלול מאתיים מעלות, תגרע אותו משלוש מאות ושישים, תישאר מאה ושישים מעלות; וכבר הודענו שמנת מאה ושישים מעלות, שניים וארבעים חלקים -- וכן מנת המאתיים, שניים וארבעים חלקים.
ה) [ו] וכן אם היה המסלול שלוש מאות מעלות, תגרע אותו משלוש מאות ושישים, יישאר שישים; וכבר ידעת שמנת שישים מעלות, מעלה אחת ואחד וארבעים חלקים -- וכן היא מנת השלוש מאות מעלות. ועל דרך זו, בכל מניין ומניין.
ו) [ז] הרי שהיה המסלול חמש ושישים מעלות -- וכבר ידעת שמנת השישים, היא מעלה אחת ואחד וארבעים חלקים, ומנת השבעים, היא מעלה אחת ואחד וחמישים חלקים; נמצא בין שתי המנות עשרה חלקים, ולפי חשבון המעלות יהיה לכל מעלה חלק אחד -- ויהיה מנת המסלול שהוא חמש ושישים, מעלה אחת ושישה וארבעים חלקים.
ז) [ח] וכן אילו היה המסלול שבע ושישים, הייתה מנתו מעלה אחת ושמונה וארבעים חלקים. ועל דרך זו תעשה בכל מסלול שיהיה במניינו אחדים עם העשרות, בין בחשבון השמש בין בחשבון הירח.
ח) [ט] כיצד, הרי שרצינו לידע מקום השמש האמיתי בתחילת ליל השבת ארבעה עשר יום לחודש תמוז משנה זו -- תוציא אמצע השמש תחילה לעת הזאת, וסימנו ק"ה ל"ז כ"ה כמו שביארנו; ותוציא מקום גובה השמש לעת הזאת, ייצא לך סימנו פ"ו מ"ה כ"ג.
ט) ותגרע מקום הגובה מן האמצעי, ייצא לך המסלול שמונה עשרה מעלות ושניים וחמישים חלקים ושתי שנייות -- סימנם י"ח נ"ב ב'. ואל תקפיד בכל מסלול על החלקים, אלא אם יהיו פחות משלושים אל תפנה אליהם; ואם היו שלושים או יותר, תחשב אותם מעלה אחת, ותוסיף אותה על מניין מעלות המסלול. לפיכך יהיה מסלול זה תשע עשרה מעלות, ותהיה מנתו על הדרך שביארנו שמונה ושלושים חלקים.
י) ולפי שהמסלול הזה היה פחות ממאה ושמונים, תגרע המנה שהיא שמונה ושלושים חלקים מאמצע השמש, יישאר מאה וארבע מעלות ותשעה וחמישים חלקים וחמש ועשרים שנייות -- סימנם ק"ד נ"ט כ"ה. ונמצא מקום השמש האמיתי בתחילת ליל זה, במזל סרטן בחמש עשרה מעלות בו, פחות שנייות. ואל תפנה אל השנייות כלל, לא במקום השמש, ולא במקום הירח, ולא בשאר חשבונות הראייה -- אלא חקור על החלקים בלבד; ואם יהיו השנייות קרוב לשלושים, עשה אותם חלק והוסיפו על החלקים.
יא) ומאחר שתדע מקום השמש בכל עת שתרצה, תדע יום התקופה האמיתי כל תקופה שתרצה, בין תקופות הבאות אחר עיקר זה שממנו התחלנו, בין תקופות שעברו משנים קדמונייות.
הלכות קידוש החודש פרק יד
א) הירח, שני מהלכים אמצעיים יש לו -- הירח עצמו מסבב בגלגל קטן שאינו מקיף את העולם, ומהלכו האמצעי באותו הגלגל הקטן נקרא אמצע המסלול; והגלגל הקטן עצמו מסבב בגלגל גדול המקיף את העולם, ומהלך אמצעי זה של גלגל הקטן באותו הגלגל הגדול המקיף את העולם הוא הנקרא אמצע הירח. מהלך אמצע הירח ביום אחד, שלוש עשרה מעלות ועשרה חלקים וחמש ושלושים שנייות -- סימנם י"ג י' ל"ה.
ב) נמצא מהלכו בעשרה ימים, מאה ואחת ושלושים מעלות וחמישה וארבעים חלקים וחמישים שנייות -- סימנם קל"א מ"ה נ'. ונמצא שארית מהלכו במאה יום, מאתיים ושבע ושלושים מעלות ושמונה ושלושים חלקים ושלוש ועשרים שנייות -- סימנם רל"ז ל"ח כ"ג. ונמצא שארית מהלכו באלף יום, מאתיים ושש עשרה מעלות ושלושה ועשרים חלקים וחמישים שנייות -- סימנם רי"ו כ"ג נ'. ונמצא שארית מהלכו בעשרת אלפים יום, שלוש מעלות ושמונה וחמישים חלקים ועשרים שנייות -- סימנם ג' נ"ח כ'. ונמצא שארית מהלכו בתשעה ועשרים יום, שתיים ועשרים מעלות ושישה חלקים ושש וחמישים שנייות -- סימנם כ"ב ו' נ"ו. ונמצא שארית מהלכו בשנה סדורה, שלוש מאות וארבע וארבעים מעלות ושישה ועשרים חלקים ושלוש וארבעים שנייות -- סימן להם שמ"ד כ"ו מ"ג. ועל דרך זו, תכפול לכל מניין ימים או שנים שתרצה.
ג) ומהלך אמצע המסלול ביום אחד, שלוש עשרה מעלות ושלושה חלקים וארבע וחמישים שנייות -- סימנם י"ג ג' נ"ד. נמצא מהלכו בעשרה ימים, מאה ושלושים מעלות תשעה ושלושים חלקים בלא שנייות -- סימנם ק"ל ל"ט. ונמצא שארית מהלכו במאה יום, מאתיים ושש ועשרים מעלות ותשעה ועשרים חלקים ושלוש וחמישים שנייות -- סימנם רכ"ו כ"ט נ"ג. ונמצא שארית מהלכו באלף יום, מאה וארבע מעלות ושמונה וחמישים חלקים וחמישים שנייות -- סימנם ק"ד נ"ח נ'. ונמצא שארית מהלכו בעשרת אלפים יום, שלוש מאות ותשע ועשרים מעלות ושמונה וארבעים חלקים ועשרים שנייות -- סימנם שכ"ט מ"ח כ'. ונמצא שארית מהלכו בתשעה ועשרים יום, שמונה עשרה מעלות ושלושה וחמישים חלקים וארבע שנייות -- סימנם י"ח נ"ג ד'.
ד) ונמצא שארית מהלכו בשנה סדורה, שלוש מאות וחמש מעלות ושלוש עשרה שנייות בלא חלקים -- סימנם ש"ה י"ג. מקום אמצע הירח היה בתחילת ליל חמישי שהוא העיקר לחשבונות אלו, במזל שור מעלה אחת וארבעה עשר חלקים וארבעים ושלוש שנייות -- סימנם א' י"ד מ"ג. ואמצע המסלול היה בעיקר זה, ארבע ושמונים מעלות ושמונה ועשרים חלקים ושתיים וארבעים שנייות -- סימנם פ"ד כ"ח מ"ב. מאחר שתדע מהלך אמצע הירח, והאמצע שהוא העיקר שעליו תוסיף, תדע מקום אמצע הירח בכל עת שתרצה, על דרך שעשית באמצע השמש; ואחר שתוציא אמצע הירח לתחילת הלילה שתרצה -- התבונן בשמש, ודע באי זה מזל הוא.
ה) אם הייתה השמש מחצי מזל דגים עד חצי מזל טלה, תניח אמצע הירח כמות שהוא; ואם תהיה השמש מחצי מזל טלה עד תחילת מזל תאומים, תוסיף על אמצע הירח חמישה עשר חלקים; ואם תהיה השמש מתחילת מזל תאומים עד תחילת מזל אריה, תוסיף על אמצע הירח שלושים חלקים; ואם תהיה השמש מתחילת מזל אריה עד חצי מזל בתולה, תוסיף על אמצע הירח חמישה עשר חלקים; ואם תהיה השמש מחצי מזל בתולה עד חצי מאזניים, הנח אמצע הירח כמות שהוא; ואם תהיה השמש מחצי מאזניים עד תחילת מזל קשת, תגרע מאמצע הירח חמישה עשר חלקים; ואם תהיה השמש מתחילת מזל קשת עד תחילת מזל דלי, תגרע מאמצע הירח שלושים חלקים; ואם תהיה השמש מתחילת מזל דלי עד חצי דגים, תגרע מאמצע הירח חמישה עשר חלקים.
ו) ומה שיהיה האמצע אחר שתוסיף עליו, או תגרע ממנו, או תניח אותו כמות שהוא -- הוא אמצע הירח לאחר שקיעת החמה בכמו שליש שעה באותו הזמן שתוציא האמצע לו, וזה הוא הנקרא אמצע הירח לשעת הראייה.