הַיּוֹם שִׁשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁהֵם חֲמִשָׁה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד לָעוֹמֶר
⇦ ⇨
תניא - כ״א אייר ה׳תשפ״ד
כי על מוצא - ״ע״ ומאודו כנ״ל
תניא

כי על מוצא פי ה' יחיה האדם ומ"מ לא יצא ידי חובתו בהרהור ועיון לבדו עד שיוציא בשפתיו כדי להמשיך אור א"ס ב"ה למטה עד נפש החיונית השוכנת בדם האדם המתהוה מדומם צומח חי כדי להעלות כולן לה' עם כל העולם כולו ולכללן ביחודו ואורו ית' אשר יאיר לארץ ולדרים בבחי' גילוי ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר וכו' שזהו תכלית השתלשלות כל העולמות להיות כבוד ה' מלא כל הארץ הלזו דוקא בבחי' גילוי לאהפכא חשוכא לנהורא ומרירא למיתקא כנ"ל באריכות. וזהו תכלית כוונת האדם בעבודתו להמשיך אור אין סוף ברוך הוא למטה רק שצריך תחלה העלאת מ"ן למסור לו נפשו ומאודו כנ"ל:

x
בחוקותי רביעי (עם פרש״י) -- ויקרא: כ״ז, א׳ - ט״וחומש:
ק״ד - ק״התהילים:
כי על מוצא - ״ע״ ומאודו כנ״לתניא:
הל׳ קדוש החדש פרק יב-ידרמב״ם ג״פ:
הל׳ מעשר פרק יגרמב״ם פ״א:
מ״ע קנגספר המצוות:
לעילוי נשמת הרב אליעזר צבי זאב ב״ר מרדכי שכנא ע״ה צירקינד