הלכות פסולי המוקדשין פרק ה
א) המפריש מעות לחטאתו, ומת -- ילכו המעות לים המלח; וכן המפריש מעות לחטאתו, ואבדו, והקריב חטאת תחתיהן, ונמצאו המעות אחר כפרה -- ילכו לים המלח.
ב) הפריש מעות לחטאתו, ואבדו, והפריש מעות אחרות תחתיהן, ולא הספיק ליקח בהן חטאת עד שנמצאו מעות הראשונות -- יביא מאלו ואלו חטאת, והשאר ייפלו לנדבה.
ג) הפריש מעות לחטאתו ואבדו, והפריש חטאת תחתיהן, ולא הספיק להקריבה עד שנמצאו המעות, והרי החטאת בעלת מום -- תימכר, ויביא מאלו ואלו חטאת; והשאר ייפלו לנדבה.
ד) הפריש חטאתו ואבדה, והפריש מעות תחתיה, ולא הספיק ליקח בהן עד שנמצאת חטאתו, והרי היא בעלת מום -- תימכר, ויביא מאלו ואלו חטאת; והשאר ייפלו לנדבה. [ה] הפריש שני ציבורי מעות לאחריות -- מתכפר באחד מהן, והשני ייפול לנדבה.
ה) [ו] המפריש חטאתו, או דמי חטאתו, וכסבור שהוא חייב, ונמצא שאינו חייב -- הרי אלו חולין, ולא נתקדשו; הפריש שתיים, או דמי שתיים, וכסבור שהוא חייב שתיים, ונמצא שאינו חייב אלא אחת -- יביא אחת, והשאר ייפלו לנדבה.
ו) [ז] הלוקח מעות בידו או שהיה מלקט, ואמר אלו אביא מהן חטאתי -- המותר חולין; וכן ייראה לי שהדבר קל וחומר בשאר הקרבנות, שהמותר חולין.
ז) [ח] המפריש מעות למנחת חוטא, והביא מהן מנחתו, או שהפריש מנחת חוטא, והותירה -- המותר יביא מנחת נדבה. אבל מותר עשירית האיפה של כוהן גדול, שהיא החביתין -- ירקב. וכן מותר לחמי תודה, ומותר לחמו של נזיר -- ירקבו; ומותר דמי נסכיו, ייפלו לנדבה.
ח) כבר ביארנו בשקלים, שמותר השקלים חולין. [ט] מותר קיני זבים, קיני זבות, קיני יולדות, חטאות ואשמות -- מותריהן ייפלו לנדבה, ויקרבו עולות כמו שביארנו. מותר עולה, לעולה; מותר שלמים, לשלמים; מותר מנחה, למנחה; מותר פסח, לשלמים. מותר נזירים, לנזירים; מותר נזיר, לאותו נזיר.
ט) במה דברים אמורים שמותר חטאת לנדבה, בחטאת קבועה. אבל מי שהוא חייב בקרבן עולה ויורד, שהפריש מעות לחטאת בהמה, והעני -- יביא תחתיהן עוף; ומחללן על העוף, וייהנה בהן.
י) וכן אם הפריש דמי עוף, והעני -- מביא תחתיהן עשירית האיפה; ויחלל המעות עליה, וייהנה בהן. [י] הפריש בהמה, ונפל בה מום -- תימכר, ויביא בדמיה עוף. אבל אם הפריש עוף, ונפסל -- לא יביא בדמיו עשירית האיפה: שאין לעוף פדיון, כמו שביארנו באיסורי המזבח.
יא) כל חייבי קינין שבתורה שהפרישו מעות לקיניהן -- רצה להביא בכל המעות חטאת העוף לבדה, יביא; רצה להביא בהן עולת העוף לבדה, יביא. אפילו אמר אלו דמי חטאתי, ואלו דמי עולתי -- יש לו לערב המעות וליקח בהן כאחד חטאתו ועולתו, או ליקח בכל חטאת או עולה: שאין הקינין מתפרשות אלא בלקיחת הבעלים, או בעשיית כוהן. [יב] לפיכך אם הפריש מעות לקינין סתם, ומת -- ייפלו כל אותן המעות הסתומין לנדבה, שהרי כולן ראויין לבוא עולה.
יב) [יג] מי שהיה מחוייב חטאת, ואמר הרי עליי עולה, והפריש מעות, ואמר אלו לחובתי -- רצה להביא בהן חטאת בהמה, יביא; עולת בהמה, יביא. מת, והניח המעות -- ילכו לים המלח.