הלכות פסולי המוקדשין פרק ז

א) כל הפסולין לעבודה שמלקו, מליקתן פסולה; ואף על פי שאותו העוף פסול, אינו כנבילת העוף הטהור לטומאה. וכן אם מלק בלילה, או ששחט חולין בפנים, וקודשים בחוץ -- אינם כנבילה. [ב] מלק תורים שלא הגיע זמנן, ובני יונה שעבר זמנן, ושיבש גפה, ושנסמית עינה, ושנקטעה רגלה -- הרי זו נבילה לכל דבר. זה הכלל, כל שהיה פסולה בקודש -- פסולה, ואינה נבילה; לא היה פסולה בקודש, הרי זו נבילה לכל דבר.

ב) [ג] לפיכך המולק ונמצאת טריפה, או שמלק בסכין, או שמלק חולין בפנים, וקודשים בחוץ -- הרי זה נבילה לכל דבר: שאין המליקה מתרת ומטהרת, אלא דבר שהוא כשר למזבח.

ג) [ד] אבל הנרבע, והמוקצה, והנעבד, והאתנן, והמחיר, והטומטום, והאנדרוגינוס, שנמלקו -- הרי אלו נבילה לכל דבר, ומטמאין בגדים בבית הבליעה: שאין הקדושה חלה עליהן, והרי אין פסולן בקודש.

ד) [ה] כבר ביארנו במעשה הקרבנות, שחטאת העוף נעשית למטה, ועולת העוף למעלה. חטאת העוף שעשיה למעלה -- פסולה, בין שעשה הזיתה כמעשה חטאת, בין שעשיה כמעשה עולה, בין שעשיה לשם עולה, בין שעשיה לשם חטאת.

ה) [ו] וכן עולת העוף שעשיה למטה -- אפילו מלק סימן אחד למטה, וסימן אחד למעלה -- פסולה, בין שמלקה כמליקת עולה, בין שעשיה כמעשה חטאת, בין שעשיה לשם עולה, בין שעשיה לשם חטאת.

ו) [ז] חטאת העוף שמלקה למטן כמליקת עולה לשם חטאת, או כמעשה חטאת לשם עולה, או כמעשה עולה לשם עולה -- פסולה. [ח] וכן עולת העוף שעשיה למעלה כמעשה חטאת לשם עולה, או כמעשה חטאת לשם חטאת -- פסולה; כמעשה עולה לשם חטאת -- כשרה, ובלבד שלא עלת לבעלים משום חובה.

ז) [ט] כל אלו העופות שנפסלו מפני מקום עשייתן, או מפני שינוי מעשיהן, או שינוי שמן -- אינן כנבילת העוף לטומאה. וכן חטאת העוף או עולת העוף שנתפגלה, או נטמאת, או נעשית נותר -- אינה מטמאה בבית הבליעה כנבילת העוף: שכל אלו, פסולן בקודש.

ח) [י] חטאת העוף הבאה על הספק -- נעשית כמצותה, ואינה נאכלת, אלא תישרף, ככל פסולי המוקדשין. וכיצד תבוא על הספק -- כגון שהייתה האישה ספק זבה, או ספק יולדת, וכל כיוצא בה. ואין לנו חטאת בהמה על ספק -- שאם נסתפק לו אם חטא אם לא חטא, יביא אשם תלוי כמו שיתבאר בהלכות שגגות.

ט) [יא] חטאת העוף הבאה על הספק, ונודע שהיא חייבת בה ודאי -- אם עד שלא נמלקה נודע לה, תיעשה ודאית, ותיאכל; ואם אחר שנמלקה נודע לה, הרי זה גומר הזית דמה ותמציתו, ותישרף -- כדי שלא יאמרו חטאת העוף הבאה על הספק תיאכל, שהרי בתחילה על ספק באה. [יב] נודע לה שאינה חייבת בה מאחר שנמלקה, הרי זו תיקבר.