הלכות פסולי המוקדשין פרק ח
א) חטאת העוף שנתערבה בעולות העוף, או עולת העוף שנתערבה בחטאות העוף, אפילו אחת בריבוא -- כולן ימותו. במה דברים אמורים, בשהיו מפורשות בשעת לקיחת הבעלים, זו חטאת וזו עולה; אבל אם הביא עופות לחובתו, מהן חטאת ומהן עולה, ולא פירש אלא כולן סתומות, ונתערבה חטאת או עולה בחובה זו הסתומה -- יש להן דינים אחרים.
ב) וכיצד דיניהם: אם נתערבה חטאת בחובה זו הסתומה, אין כשר אלא מניין חטאות שבחובה בלבד; אבל מניין העולות שבחובה, עם החטאת שנתערבה בהן -- פסולין, שהרי נתערבה חטאת בעולות. [ג] לפיכך אם הייתה החובה שתיים בחטאת -- חצי החובה כשר, וחצייה פסול; וייראה לי שהוא עושה כולם למטה, כמעשה חטאת.
ג) [ד] וכן אם נתערבה עולה בחובה זו הסתומה, אין כשר אלא מניין עולות שבחובה; אבל מניין החטאות שבחובה, עם העולה שנתערבה בהן -- פסולין, שהרי נתערבה עולה בחטאות: בין שהייתה החובה הסתומה מרובה על העולות שנתערבו בה, בין שהיו העולות מרובין על החובה הסתומה, בין שהיו שתיהן שוות -- אין כשר אלא מניין עולות שבחובה.
ד) לפיכך אם הייתה החובה שתיים בעולה -- חצי החובה כשר, וחצייה פסול; וייראה לי שהוא עושה כולן למעלה, כמעשה עולה.
ה) חובה סתומה וחובה אחרת סתומה שנתערבו, בין שהיו שתיהן משם אחד, כגון קיני זבים עם קיני זבים, או משני שמות, כגון קיני זבים עם קיני יולדות, בין שהיו שתיהן לאדם אחד, בין שהיו לשניים -- אם היו שתיהן שוות, מחצה כשר ומחצה פסול: בין שעשה הכול למעלה, או הכול למטה, או עשה חציין למעלה וחציין למטה -- לעולם מחצה כשר, ומחצה פסול.
ו) מפני שהכול חציין עולה וחציין חטאת, והחטאת למטה והעולה למעלה -- אם עשה הכול למעלה, חציין כשרות והן עולות; ואם עשה כולן למטה, חציין כשרות והן חטאות. עשה חציין למטה וחציין למעלה -- חצי החצי שנעשה למעלה כשר, מפני התערובת, והוא עולות; וחצי החצי של מטה, כשר והוא חטאות.
ז) [ו] היו שתי החובות הסתומות שנתערבו זו גדולה מזו, כגון שהייתה אחת ארבעה עופות והשנייה שישה -- אם עשה הכול למעלה, או עשה הכול למטה, מחצה פסול ומחצה כשר, מטעם שביארנו. עשה חציין למטה, וחציין למעלה -- אם אחר ששאל עשה כן, המועט כשר; ואם מדעתו עשה, המרובה כשר.
ח) [ז] זה הכלל, כל שעשה הכוהן מדעתו חציין למעלה וחציין למטה, ואי אפשר שלא יהיה משל אחד למעלה ולמטה -- הרי זה המרובה כשר: הואיל ודבר ידוע שמקצת קרבנותיו למעלה ומקצתם למטה, יהיו כל קרבנותיו כשרים.
ט) [ח] שניים שלקחו קיניהם בערבוב, או שנתנו דמי קיניהם לכוהן -- לאיזה שירצה הכוהן יקריב חטאת, ולאיזה שירצה יקריב עולה: שאין הקינין מתפרשין אלא בלקיחת הבעלים, או בעשיית הכוהן, כמו שביארנו.
י) [ט] היו לפני הכוהן חטאות ועולות -- עשה שתיהן למעלה, או שתיהן למטה -- מחצה כשר, ומחצה פסול. עשה חציין למעלה, וחציין למטה, ולא ידע אם החטאות הן שעשה למטה, או העולות -- הרי הכול פסול: שאני אומר העולות הן שעשה למטה, והחטאות למעלה.
יא) [י] היו לפניו שלושה ציבורי עופות, אחד חטאות, ואחד עולות, והאחד סתום חצייו עולות וחצייו חטאות, ולא פירשו -- אם עשה כולן למעלה או למטה, מחצה כשר ומחצה פסול.
יב) [יא] עשה חציין למעלה וחציין למטה -- אין הכשר אלא הסתום בלבד, שעשה חצייו למעלה וחצייו למטה, והוא מתחלק בין הבעלים, ועולה לשניהם: שהרי הכוהן אינו יודע לאיזה מהן פירש, ולאיזה מהן היה הסתום. ושני הציבורין המפורשין, פסולין -- שהרי לא ידע איזו עשה למעלה, ואיזו עשה למטה, ושמא העולה נעשית למטה, והחטאת למעלה.