פרק כט | |
א | וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל־ |
ב | הַמַּסּוֹת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ הָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים הַגְּדֹלִים הָהֵם: |
ג | וְלֹא־ |
להכיר את חסדי הקב״ה ולהדבק בו: שמעתי שאותו היום שנתן משה ספר התורה לבני לוי, כמ״ש ויתנה אל הכהנים בני לוי (דברים לא, ט.), באו כל ישראל לפני משה ואמרו לו, משה רבינו, אף אנו עמדנו בסיני וקבלנו את התורה ונתנה לנו, ומה אתה משליט את בני שבטך עליה, ויאמרו לנו יום מחר, לא לכם נתנה, לנו נתנה, ושמח משה על הדבר, ועל זאת אמר להם, היום הזה נהיית לעם וגו׳ (דברים כז, ט.), היום הזה הבנתי שאתם דבקים וחפצים במקום: | |
ד | וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לֹא־ |
ה | לֶחֶם לֹא אֲכַלְתֶּם וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שְׁתִיתֶם לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם: |
ו | וַתָּבֹאוּ אֶל־ |
עתה אתם רואים עצמכם בגדולה וכבוד, אל תבעטו במקום ואל ירום לבבכם, ושמרתם את דברי הברית הזאת. דבר אחר ולא נתן ה׳ לכם לב לדעת, שאין אדם עומד על סוף דעתו של רבו וחכמת משנתו עד ארבעים שנה (עבודה זרה ה:), ולפיכך לא הקפיד עליכם המקום עד היום הזה, אבל מכאן ואילך יקפיד, ולפיכך: | |
ז | וַנִּקַּח אֶת־ |
ח | וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־ |
חסלת פרשת כי תבוא: |