הלכות פסולי המוקדשין פרק ט
א) קן סתומה שפרח ממנה גוזל לאוויר, או שפרח לבין העופות שימותו כולן, או שמת גוזל אחד -- ייקח זוג לשני. [ב] פרח לבין הקרבות -- פסול, ופוסל אחד כנגדו: שהגוזל הפורח מקן סתום לבין הקרבות, פסול ופוסל אחד כנגדו.
ב) כיצד, פרח גוזל מן הסתום, לעשרה עופות סתומות -- אם עשה חמישה למטה, ושישה למעלה, הרי חמש עולות כשרות מהשישה של מעלה, וארבע חטאות כשרות מהחמישה עופות שנעשו למטה: שאני אומר שמא הגוזל הפורח, הוא אחד מחמישה של מטה.
ג) וכן אם עשה מהן שישה למטה, וחמישה למעלה -- נמצא הכשר חמש חטאות, וארבע עולות: שאני אומר שהגוזל מחמישה של מעלה. נמצא הכשר מהעשרה, תשעה -- הרי פסל אחד.
ד) [ג] ארבעה עופות סתומות, וארבעה עופות שנייות סתומות, פרח אחד מן הראשונות לשנייות -- פסל אחד מן השנייות. אחר שנתערבו, חזר אחד מן השנייות ופרח לראשונות -- פסל אחד מן הראשונות; ונמצא הכשר מן הראשונות, שתיים בלבד. [ד] חזר אחד ופרח מן הראשונות לשנייות, אפילו כל היום -- אינו מוסיף להפסיד יתר על זה: שאפילו הן מעורבות כולן זו בזו -- מחצה כשר ומחצה פסול, כמו שביארנו.
ה) ציבור אחד יש בו שני עופות, ובשני ארבעה, ובשלישי שישה, וברביעי שמונה, ובחמישי עשרה, ובשישי שנים עשר, ובשביעי ארבעה עשר, ופרח גוזל מן הראשונה לשנייה, ואחד מן השנייה לשלישית, ומשלישית לרביעית, ומרביעית לחמישית, ומחמישית לשישית, ומשישית לשביעית, וחזר אחד ופרח מציבור לציבור, עד שחזר לראשונה שפרח ממנה ראשונה -- פוסל אחד בהליכתו, ואחד בחזירתו: הראשונה והשנייה, אין להם כלום; והשלישית יש לה שני עופות, והרביעית יש לה ארבעה, והחמישית יש לה שישה, והשישית יש לה שמונה, והשביעית יש לה שנים עשר.
ו) חזר אחד ופרח פעם שנייה מזו לזו, וחזר ופרח מן האחרונה לשלמעלה ממנה עד שחזר לראשונה -- פוסל אחד בהליכתו, ואחד בחזירתו: השלישית והרביעית, אין להם כלום; והחמישית יש לה שני עופות כשרים, והשישית יש לה ארבעה, השביעית יש לה עשרה.
ז) פרח פעם שלישית גוזל מזו לזו, וחזר פעם רביעית מזו לזו -- פוסל אחד בהליכתו, ואחד בחזירתו: החמישית והשישית, נפסלו כולן; והשביעית, נשארו לה שמונה עופות כשרין. כשיעשה ארבעה עשר, שבע למעלה ושבע למטה -- יהיו שמונה מהן כשרין והשישה פסולין, מפני תערובת גוזלות אלו שפרחו בהליכה ובחזרה.
ח) [ו] קן סתומה וקן מפורשת, פרח מן הסתומה למפורשת -- ייקח זוג לשני. חזר, או שפרח אחד מן המפורשת לסתומה, ולא ידע זה שפרח, אם היה עולה או חטאת -- ימותו כל העופות שבסתומה: שאם נתערבה בהן, עולה כל החטאות שבה פסולות, ואם חטאת נתערבה, כל העולות שבה פסולות; לפיכך ימותו כולן.
ט) [ז] חטאת מכאן ועולה מכאן, וסתומה באמצע, פרח מן האמצע לצדדין, הילך אחד והילך אחד -- לא הפסיד כלום, אלא יאמר זה שהלך אצל החטאות חטאת, וזה שהלך אצל העולות עולה הוא. חזר אחר שנתערבו, ופרח אחד מכאן ואחד מכאן לאמצע -- השניים האמצעיים ימותו, שהרי הן חטאת ועולה מעורבין; והצדדין, אלו יקרבו חטאת ואלו יקרבו עולה כשהיו. פרח מן האמצעיים לצדדין, כולן ימותו -- שמא עולה נתערבה בחטאות, וחטאת בעולות.