כט | כָּל־ |
היוצא ליהרג ואמר אחד ערכו עלי, לא אמר כלום (ת"כ שם ז.): הרי הולך למות, לפיכך לא יפדה, אין לו לא דמים, ולא ערך: | |
ל | וְכָל־ |
במעשר שני הכתוב מדבר: דגן: תירוש ויצהר: קנאו השם ומשולחנו צוה לך לעלות ולאכול בירושלים, כמו שנאמר ואכלת לפני ה' אלהיך, מעשר דגנך תירושך וגו' (דברים יד, כג.): | |
לא | וְאִם־ |
ולא ממעשר חבירו, הפודה מעשר של חבירו אין מוסיף חומש. ומה היא גאולתו, כדי להתירו באכילה בכל מקום, והמעות יעלה ויאכל בירושלים, כמו שכתוב ונתתה בכסף וגו': | |
לב | וְכָל־ |
כשבא לעשרן מוציאן בפתח זה אחר זה, והעשירי מכה בשבט צבועה בסקרא להיות ניכר שהוא מעשר, כן עושה לטלאים ועגלים של כל שנה ושנה: ליקרב למזבח דמו ואמוריו, והבשר נאכל לבעלים, שהרי לא נמנה עם שאר מתנות כהונה, ולא מצינו שיהא בשרו ניתן לכהנים: | |
לג | לֹא יְבַקֵּר בֵּין־ |
לפי שנאמר וכל מבחר נדריכם (שם יב, יא.), יכול יהא בורר ומוציא את היפה, תלמוד לומר לא יבקר בין טוב לרע, בין תם בין בעל מום, חלה עליו קדושה, ולא שיקריב בעל מום, אלא יאכל בתורת מעשר, ואסור ליגזז וליעבד: | |
לד | אֵלֶּה הַמִּצְוֹת אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָֹה אֶת־ |