בדרך. דרך המזומן, דרך הישר, באותו דרך שהייתי צריך. וכן כל בי״ת ולמ״ד וה״א המשמשים בראש התיבה ונקודים בפת״ח, מדברים בדבר הפשוט שנזכר כבר במקום אחר, או שהוא מבורר וניכר באיזו הוא מדבר:

לבית אמה. דרך הנשים היתה, להיות להן בית לישב בו למלאכתן, ואין הבת מגדת אלא לאמה:

וירץ. למה רץ ועל מה רץ, ויהי כראות את הנזם, אמר, עשיר הוא זה, ונתן עיניו בממון:

על הגמלים. לשמרן, כמו והוא עומד עליהם (בראשית יח, ח.), לשמשם:

פניתי הבית. מעבודת אלילים:

ויפתח. התיר זמם שלהם (ב״ר ס, ח.), שהיה סותם את פיהם שלא ירעו בדרך בשדות אחרים:

עד אם דברתי. הרי אם משמש בלשון אשר ובלשון כי, כמו עד כי יבא שילה (בראשית מט, י.), זהו שאמרו חז״ל כי משמש בד׳ לשונות, והאחד אי, והוא אם:

ויתן לו את כל אשר לו. שטר מתנה הראה להם:

לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני. אם לא תלך תחלה אל בית אבי ולא תאבה ללכת אחריך:

אלי לא תלך האשה. אלי כתיב, בת היתה לו לאליעזר, והיה מחזר למצוא עילה שיאמר לו אברהם לפנות אליו להשיאו בתו, אמר לו אברהם, בני ברוך ואתה ארור, ואין ארור מדבק בברוך:

ואבא היום. היום יצאתי והיום באתי, מכאן שקפצה לו הארץ. אמר רבי אחא, יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום מתורתן של בנים, שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה, והרבה גופי תורה לא נתנו אלא ברמיזה:

גם אתה. גם לרבות אנשים שעמו:

הוכיח. בירר והודיע, וכן כל הוכחה שבמקרא, ברור דבר:

טרם אכלה. טרם שאני מכלה, וכן כל לשון הווה, פעמים שהוא מדבר בלשון עבר, כמו טרם כליתי, ופעמים שמדבר בלשון עתיד, כמו כי אמר איוב, הרי לשון עבר, ככה יעשה איוב (איוב א, ה.) הרי לשון עתיד, ופירוש שניהם לשון הווה, כי אומר היה איוב אולי חטאו בני וגו׳ והיה עושה כך:

ואשאל ואשם. שנה הסדר, שהרי הוא תחלה נתן ואחר כך שאל, אלא שלא יתפשוהו בדבריו ויאמרו, היאך נתת לה ועדיין אינך יודע מי היא:

על ימין. מבנות ישמעאל:

על שמאל. מבנות לוט, שהיה יושב לשמאלו של אברהם (ב״ר ס, ט.):

ויען לבן ובתואל. רשע היה, וקפץ להשיב לפני אביו:

לא נוכל דבר אליך. למאן בדבר הזה, לא על ידי תשובת דבר רע ולא על ידי תשובת דבר הגון, לפי שניכר שמה׳ יצא הדבר לפי דבריך שזימנה לך:

וישתחו ארצה. מכאן שמודים על בשורה טובה (ב״ר ס, ו.):