ז | וְסָרוּ הַצְפַרְדְּעִים מִמְּךָ וּמִבָּתֶּיךָ וּמֵעֲבָדֶיךָ וּמֵעַמֶּךָ רַק בַּיְאֹר תִּשָּׁאַרְנָה: |
ח | וַיֵּצֵא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מֵעִם פַּרְעֹה וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל־ |
ויצעק. מיד, שיכרתו למחר: | |
ט | וַיַּעַשׂ יְהוָֹה כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיָּמֻתוּ הַצְפַרְדְּעִים מִן־ |
י | וַיִּצְבְּרוּ אֹתָם חֳמָרִם חֳמָרִם וַתִּבְאַשׁ הָאָרֶץ: |
צבורים צבורים, כתרגומו דגורין, גלין: | |
יא | וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי הָיְתָה הָרְוָחָה וְהַכְבֵּד אֶת־ |
לשון פעול הוא, כמו הלוך ונסוע, וכן והכות את מואב (מלכים ב ג, כד.), ושאול לו באלהים (שמואל א כב, יג.), הכה ופצוע (מלכים א כ, לז.): והיכן דבר, ולא ישמע אליכם פרעה: | |
יב | וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל־ |
לא היה העפר כדאי ללקות על ידי משה, לפי שהגין עליו כשהרג את המצרי ויטמנהו בחול, ולקה על ידי אהרן: | |
יג | וַיַּעֲשׂוּ־ |
הרחישה, פדוליר״א בלע״ז (לויזערייא): | |
יד | וַיַּעֲשׂוּ־ |
לבראותם (נ״א ולהוציאם) ממקום אחר: שאין השד שולט על בריה פחותה מכשעורה: | |
טו | וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּם אֶל־ |
מכה זו אינה על ידי כשפים, מאת המקום היא: ולא ישמע אליכם פרעה: | |
טז | וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל־ |
יז | כִּי אִם־ |
מגרה בך, וכן ושן בהמות אשלח בם (דברים לב, כד.), לשון שסוי אינציט״ר בלע״ז (אנרייצען): כל מיני חיות רעות ונחשים ועקרבים בערבוביא, והיו משחיתים בהם. ויש טעם בדבר באגדה בכל מכה ומכה למה זו ולמה זו, בטכסיסי מלחמות מלכים בא עליהם, כסדר מלכות, כשצרה על עיר, בתחלה מקלקל מעיינותיה, ואחר כך תוקעין עליהם ומריעין בשופרות ליראם ולבהלם, וכן הצפרדעים מקרקרים והומים וכו׳, כדאי׳ במדרש רבי תנחומא (בא ד.): | |
יח | וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת־ |
והפרשתי, וכן והפלה ה׳ (שמות ט, ד.), וכן לא נפלאת היא ממך (דברים ל, יא.), לא מובדלת ומופרשת היא ממך: אע״פ ששכינתי בשמים, גזרתי מתקיימת בתחתונים: |