| פרק ג | |
| א | וְאִם־ |
|
שלמים. שמטילים שלום בעולם. דבר אחר שלמים שיש בהם שלום למזבח ולכהנים ולבעלים: | |
| ב | וְסָמַךְ יָדוֹ עַל־ |
| ג | וְהִקְרִיב מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אִשֶּׁה לַיהוָֹה אֶת־ |
|
ואת כל החלב וגו'. להביא חלב שעל הקבה דברי רבי ישמעאל, רבי עקיבא אומר, להביא חלב שעל הדקין: | |
| ד | וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת־ |
|
הכסלים. (פלנקי"ן בלע"ז) שהחלב שעל הכליות כשהבהמה חיה הוא בגובה הכסלים, והם מלמטה, וזהו החלב שתחת המתנים שקורין בלע"ז לונבילו"ש, לובן הנראה למעלה בגובה הכסלים, ובתחתיתו הבשר חופהו: היותרת. היא דופן המסך שקורין איברי"ש, ובלשון ארמי חצרא דכבדא: על הכבד. שיטול מן הכבד עמה מעט, ובמקום אחר הוא אומר ואת היותרת מן הכבד: על הכבד על הכליות. לבד מן הכבד, ולבד מן הכליות יסירנה לזו: | |
| ה | וְהִקְטִירוּ אֹתוֹ בְנֵי־ |
|
על העולה. מלבד העולה, למדנו שתקדים עולת תמיד לכל קרבן, על המערכה: | |
| ו | וְאִם־ |
| ז | אִם־ |
|
אם כשב. לפי שיש באמורי הכשב מה שאין באמורי העז, שהכשב אליתו קריבה, לכך נחלקו לשתי פרשיות: | |
| ח | וְסָמַךְ אֶת־ |
|
וזרקו. שתי מתנות שהן ד', ועל ידי הכלי הוא זורק, ואינו נותן באצבע אלא בחטאת: | |
| ט | וְהִקְרִיב מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אִשֶּׁה לַיהוָֹה חֶלְבּוֹ הָאַלְיָה תְמִימָה לְעֻמַּת הֶעָצֶה יְסִירֶנָּה וְאֶת־ |
|
חלבו. המובחר שבו, ומהו, זה האליה תמימה: לעמת העצה. למעלה מן הכליות היועצות: | |
| י | וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת־ |
| יא | וְהִקְטִירוֹ הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה לֶחֶם אִשֶּׁה לַיהוָֹה: |
|
לחם אשה לה'. לחמו של אש לשם גבוה: לחם. לשון מאכל, וכן נשחיתה עץ בלחמו, עבד לחם רב, לשחוק עושים לחם: | |
| יב | וְאִם־ |
| יג | וְסָמַךְ אֶת־ |
| יד | וְהִקְרִיב מִמֶּנּוּ קָרְבָּנוֹ אִשֶּׁה לַיהוָֹה אֶת־ |
| טו | וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת־ |
| טז | וְהִקְטִירָם הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה לֶחֶם אִשֶּׁה לְרֵיחַ נִיחֹחַ כָּל־ |
| יז | חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם כָּל־ |
|
חקת עולם. יפה מפורש בתורת כהנים כל הפסוק הזה: | |