הלכות טומאת מת פרק יד

א) אין טומאה נכנסת לאוהל ולא יוצאה ממנו, בפחות מטפח על טפח. כיצד, חלון שבין בית לבית, או שבין בית לעלייה -- אם יש בו טפח על טפח מרובע, והייתה טומאה באחד מהן -- הבית השני טמא; אין בחלון פותח טפח -- אין הטומאה יוצאה ממנו, ולא נכנסת לאוהל השני. במה דברים אמורים, בחלון שעשה אותו האדם לתשמיש; אבל חלון שעשהו האדם לאורה, כדי שייכנס ממנו האור -- שיעורו כפונדיון, והטומאה יוצאה ממנו.

ב) כיצד, הייתה טומאה בבית, ובא אדם ונסמך לחלון זה של מאור, או שהניח בו כלי, או שהאהיל עליו אוהל בצד הכותל -- נטמא כל שבאוהל, שהטומאה יוצאה לו; וחלון הנעשה לאורה, הוא שאין עליו תקרה אלא גלוי הוא לשמש.

ג) [ב] חלון הנעשה שלא בידי אדם, כגון שחררוהו מים או שרצים, או שאכלתו מלחת, או שהיה חלון פקוק וניטל הפקק, או שהייתה בו זכוכית ונשברה -- שיעורו מלוא אגרוף, והוא כראש גדול של אדם: והוא, שלא חישב עליו. אבל אם חישב עליו לתשמיש, שיעורו בפותח טפח; חישב עליו למאור, שיעורו בפונדיון: שהמחשבה כאן כמעשה.

ד) [ג] מאור שהתחיל לסותמו, ולא הספיק לגומרו, מפני שלא היה לו טיט, או שקראו חברו, או שחשיכה לילי שבת, ונשאר ממנו מעט -- אם נשאר ממנו רום אצבעיים על רוחב הגודל, מביא את הטומאה; פחות מכאן, הרי הוא כסתום.

ה) [ד] חלון גדול העשוי לאורה, והיה בה שבכה וכיוצא בה -- אם יש במקום אחד ממנה כפונדיון, מביא את הטומאה ומוציא את הטומאה; היו נקבי השבכה דקין, ואין באחד מהן כפונדיון -- הרי זו כסתומה.

ו) וכן חלון העשויה לתשמיש, ובה סככות ורפפות -- אם יש במקום אחד טפח על טפח מרובע, מביא ומוציא; ואם לאו, הרי היא כסתומה.

ז) [ה] חלון שהיא גלויה לאוויר, שיעורה כפונדיון, מפני שאינה עשויה אלא לאורה, כמו שאמרנו. בנה בית חוצה לה, ונעשת חלון זו תחת תקרה, והרי היא בין שני בתים -- שיעורה בפותח טפח. נתן את התקרה באמצע החלון -- התחתון שתחת התקרה, שיעורו בפותח טפח; והעליון שלמעלה מן התקרה, שיעורו כפונדיון, מפני שהוא גלוי לאוויר.

ח) [ו] החור שבדלת, או ששייר בה החרש מקום פתוח מלמעלה או מלמטה, או שהגיף את הדלת ולא מירקה, ונשאר אוויר בין שתי הדלתות, או שסגר הדלת ופתחו הרוח -- בכל אלו, אם היה הפתוח כאגרוף -- הטומאה יוצאה ממנו ונכנסת לה, במקום פתוח זה; ואם היה פחות מכאגרוף -- הרי הוא כסתום.

ט) [ז] העושה חור בכותל, כדי להניח בו קנה, או מסמר גדול, או לראות ממנו העוברים והשבים, או לדבר עם חברו -- הרי זה כחלון העשויה לתשמיש, ושיעורה בפותח טפח.