הַיּוֹם אַרְבָּעָה וּשְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים לָעוֹמֶר
תניא - י״ט אייר ה׳תשפ״ד
ואח״כ ברכה שני׳ - ״ע״ ביחודו ית׳ כנ״ל

תניא

ואח"כ ברכה שניה אהבת עולם אהבתנו ה' אלהינו. כלומר שהניח כל צבא מעלה הקדושים והשרה שכינתו עלינו להיות נקרא אלהינו. כמו אלהי אברהם כו' כנ"ל. והיינו כי אהבה דוחקת הבשר ולכן נקרא אהבת עולם שהיא בחי' צמצום אורו הגדול הבלתי תכלית להתלבש בבחי' גבול הנקרא עולם בעבור אהבת עמו ישראל כדי לקרבם אליו ליכלל ביחודו ואחדותו ית'. וז"ש חמלה גדולה ויתירה פי' יתירה על קרבת אלהים שבכל צבא מעלה. ובנו בחרת מכל עם ולשון הוא הגוף החומרי הנדמה בחומריותו לגופי אומות העולם. וקרבתנו וכו' להודות וכו' ופי' הודאה יתבאר במ"א. וליחדך כו' ליכלל ביחודו ית' כנ"ל

x
בחוקותי שני (עם פרש״י) -- ויקרא: כ״ו, ו׳ - ט׳חומש:
צ׳ - צ״ותהילים:
ואח״כ ברכה שני׳ - ״ע״ ביחודו ית׳ כנ״לתניא:
הל׳ קדוש החדש פרק ו-חרמב״ם ג״פ:
הל׳ מעשר פרק יארמב״ם פ״א:
מ״ע קנגספר המצוות:
לעילוי נשמת הת׳ מנחם מענדל ע״ה בן יבלחט״א ר׳ דוד צירקינד